פרדה יזזאו אקלום ז"ל
(פרדה יזזאו אקלום (1948-2009
"ההיסטוריה היא לא רק שלי אלא של כולם"
מהדמויות החשובות בתולדות יהדות אתיופיה. הוא פעל במהלך המאה ה-20 ותחילת המאה-21. פרדה אקלום הוא האיש שפרץ את נתיב העלייה דרך סודן לישראל ובזאת הביא לעלייה ההמונית לישראל בתחילת שנות ה-80 , וסלל את הדרך למבצע משה
בכך הפך פרדה אקלום לאחד הגיבורים הראשיים באפוס העלייה של יהודי אתיופיה, הוא הוכיח שניתן לעשות את הדבר הבלתי אפשרי כשכל שערי היציאה של יהודי אתיופיה היו נעולים
פרדה הצליח לפתוח שער חדש דרך סודן, ארץ מוסלמית שהייתה חברה בליגה הערבית והטילה באותן שנים חרם על ישראל
כוחות הביטחון הישראלים מודים: " מבצע משה החל ממברק ששלח יהודי בשם פרדה יזזאו אקלום ומתוך פעילותו האמיצה בתוך סודן".
עם סגירת שערי העלייה מסודן, פרדה אקלום מצא נתיבים נוספים להעלות יהודים לישראל, בעיקר מקניה וג'יבוטי.
פרדה אקלום סיכן את חייו בפעילותו החשאית בסודן ובכך הביא לעלייתם של עשרות אלפי יהודים לישראל. הוא הוסיף במשך כל חייו לשרת את יהודי אתיופיה וסייע בהעלאת יהודים נוספים מאתיופיה לישראל
פרדה יזזאו ניחן בכריזמטיות ,יושרה,חוש צדק מפותח ופרקטיות,ייצור רעיונות ויישומן בשטח וחוש ביקורתיות מפותח. תכונות אלה הן למעשה שסייעו לו להתגבר על הלחצים והקשיים שהציבה בפניו אדמת סודן. התמונות הקשות בסודן היו חרוטים עמוק בתוכו והיוו חלק בלתי נפרד מאישיותו עד יומו האחרון.
בשנים האחרונות, פרדה עסק בגידול פרחים לייצוא, גל חדש שפקד את אתיופיה הדמוקרטית. פרדה המשיך להיות בין אתיופיה לישראל עד למותו בבית החולים מנליק באדיס אבבה ב 7 לינואר 2009
פרדה אקלום הותיר אחריו שמונה ילדים ואחד עשר אחים יהי זכרו ברוך
לפרדה אקלום היה חשוב מאוד שההיסטוריה הזאת תועבר לדורות הבאים וכך הוא אומר בראיון שנערך עימו בספטמבר 2007, בביתו באדיס אבבה
ההיסטוריה לא שלי לבד, אם לא הייתם באים, אם לא הייתם יוצאים לסודאן... פרדה לבד זה זאב בודד, לא עושה כלום, ולא ייזכר גם, אבל בגלל שאתם סבלתם, ששיתפתם פעולה, ההיסטוריה הפכה של כולם
נקודות ציון עיקריות
בחייו של פרדה יזזאו אקלום
.נולד בחבל תגראי (15.5.1949) בכפר מדביי, שבסמוך לעיר ההיסטורית אקסום •
גדל והתחנך בכפר היהודי עדי וורבה, ליד העיירה אנדאבגונה •
סיים את לימודיו הפורמאליים •
(למד שנתיים בסמינר למורים (במקלה היהודי הראשון בתגראי שסיים לימודים גבוהים •
לימודי הוראה במכללה באדיס •
שימש כמורה בתגראי ובגונדר וכמנהל בית ספר באנדאבגונה •
בסוף שנות השבעים יזם את הקמתם של שני בתי ספר בחבל תגראי •
בתקופה זו הוא התמנה לשמש כראש המועצה של העיירה אנדאבגונה
